פטוניה

פטוניה — פרח עונתי בן-שיח קטן ממשפחת הסולניים, שמגיע בכל צבע שאפשר לדמיין. אצלנו במשתלה היא אחת המכורות הכי גדולות מאפריל עד אוקטובר — ישראלים פשוט מתאהבים בה, ולא פלא: היא פורחת בשיגעון, קלה יחסית לגידול ומשדרגת כל מרפסת גם בתקציב צנוע. נמכרת בשישיית שתילים.

דרישות אור

פטוניה היא צמח שמש מושבע — היא צריכה מינימום 6 שעות שמש ישירה ביום כדי לפרוח כמו שצריך. חלון דרומי או מרפסת שמקבלת שמש בוקר וצהריים — מושלם. בצל חלקי היא תגדל, אבל הפריחה תהיה דלילה ורפויה. בקיץ הישראלי, שמש אחר-הצהריים המשתוללת יכולה לשרוף את העלים — אם יש לכם חשיפה מערבית קיצונית, שקלו הצללה קלה בשעות הכי חמות.

השקיה

בקיץ השקו בבוקר כל יום — אפשר גם כל יומיים אם העציץ גדול ומצולל היטב, אבל בחום של 35 מעלות ומעלה אל תסמכו על זה. תשחילו אצבע לתוך האדמה: אם עומק של 2–3 ס"מ כבר יבש — זה הזמן להשקות. בחורף, פעם בשבוע מספיק לרוב. הטעות הנפוצה ביותר שאני רואה: השקיה מלמעלה ישירות על הפרחים — זה מעודד ריקבון ועובש אפור. השקו לתוך העציץ, ישירות לאדמה.

אדמה ועציץ

פטוניה לא סובלת מים עומדים — ניקוז זה הכל. השתמשו בתערובת אדמה קלה על בסיס פיט עם פרלייט, יחס של 70/30. עציץ עם חורי ניקוז תקינים הוא חובה. גודל עציץ: לשתיל בודד — 15–20 ס"מ קוטר; לשישייה שתרצו לשתול יחד — עציץ ארוך (חלוקה) של 40–50 ס"מ הוא הפתרון הטוב ביותר. עציצי תלייה עובדים מצוין — הם גם מאפשרים ניקוז טבעי וגם נראים מדהים.

דישון

פטוניה רעבה. בלי דשן — הפריחה נעצרת אחרי חודש-חודשיים. דשנו פעם בשבועיים עם דשן נוזלי לפרחים (עשיר באשלגן ובזרחן — ראו שה-K וה-P גבוהים מה-N על האריזה). מאפריל עד ספטמבר זה הקצב. בחורף אפשר להפחית לפעם בחודש. אל תדשנו על אדמה יבשה — תמיד השקו לפני הדישון.

גיזום ותחזוקה

זה הסוד שמבדיל פטוניה פורחת מפטוניה ירודה: קצצו אחת לשלושה שבועות. תורידו כשליש מהגובה — חד בחד. זה נראה עקרוני, אבל הצמח ינבוט מחדש בתוך שבועיים ויפרח ביתר שאת. הסירו פרחים קמולים ברציפות (deadheading) — זה מאלץ את הצמח לייצר פרחים חדשים במקום לייצר זרעים. בסוף הקיץ, לקראת ספטמבר-אוקטובר, תנו לה גיזום חזק יותר — הצמח יתאושש ויפרח עד הצינה.

טיפים מהמומחה

בארבעים שנות עבודה במשתלה למדתי כמה דברים על פטוניה שלא כתוב בשום מדריך. ראשית — כשהיא מתחילה "להתארך" ולאבד צורה, אנשים חושבים שהיא גוועת. לא. היא סתם צריכה גיזום. תגזמו בלי פחד ותופתעו. שנית — פטוניה וולקנו (הזנים הגדולים במיוחד) צורכים הרבה יותר מים ודשן מהזנים הרגילים — אם יש לכם כאלה, הכפילו את תדירות ההשקיה. שלישית — אם אתם רוצים תצוגה מדהימה בעציץ תלייה, שלבו שלושה צבעים שונים בעציץ אחד: אחד בהיר, אחד כהה, אחד מנוגד. אנחנו עושים את זה כל שנה בכניסה למשתלה ואנשים עוצרים לצלם.